הזדמנות שנייה לגלות את ההזדמנויות הפזורות ברחבי העיר בת ים ובדרך כלל מקוטלגות כמטרדים ומפגעים - תעניק הביאנלה השנייה לאדריכלות הנוף "פעולה עירונית" שתתקיים בסוכות בעיר תחת הכותרת "הזדמנות". הזדמנות, או בשמה באנגלית "טיימינג", עיתוי, היא המשכה של הביאנלה הראשונה "אירוח" שהתקיימה בבת ים לפני כשנתיים והצביעה עליה כעל מעבדה אידיאלית לרעיונות אורבניים, חברתיים ואקולוגיים יצירתיים, דווקא בשל מה שנחשב לחסרונותיה - צפיפות המגורים, הרכב האוכלוסייה ו"הבנאליה השקטה של העיר, שדווקא משום שאין בה משהו אקסקלוסיבי היא יוצרת נעימות", כדבריהן אז של האוצרות, אדריכליות הנוף יעל מוריה ותמר דראל פוספלד, וחוקרת התרבות סיגל ברניר.

מוריה ובר ניר הן האוצרות של הביאנלה השנייה שתיפתח ב-25 בספטמבר, ובה ישתתפו אדריכלים, מעצבים, אמנים, אנשי חינוך וחברה מישראל ומחו"ל. בשיתוף העירייה והתושבים הם "יממשו רעיונות לשיפור איכות החיים בעיר והרחבת האפשרויות שהיא מציעה". הביאנלה התרחבה והיא תכלול 41 עבודות ופעילויות בהשוואה לכ-20 בביאנלה הקודמת. אתרי התערוכה ממוקמים במרכז העיר באזור שבין הרחובות יוספטל, קוממיות, ניסנבוים לבין הים. התערוכה מתמקדת ב"הווה" העירוני, וממוקמת "במתח שבין הזמני לבין הקבוע, בין המתוכנן והנחווה", דברי האוצרות. בעיקרה היא מתבססת על פרויקטים ציבוריים המתוכננים או מוקמים בעיר, ומצביעה על אופציות למימוש הפוטנציאל החבוי בהם.

התכנון העירוני מכוון לזמן עתיד, אומרות מוריה ובר ניר. תהליכים של שינוי, בנייה, שיפוץ, נמשכים לאורך זמן ומהווים בדרך כלל נטל על החיים בעיר. אבל מי שהתכנון מיועד לו חי בינתיים במצב של "עוד מעט", של אתרי בנייה מוקפים בגדרות פח כעורות, מגרשים זנוחים, מפגעי רעש, מתחמים נטושים למחצה לפני תכנון מחדש וכך הלאה. "אנחנו חשבנו שארכיטקטורה לזמן קצר יכולה לזהות בכך הצעה לפעולה עירונית", אומרות האוצרות. הפרויקטים בביאנלה יתלוו לפרויקטים העירוניים ויממשו אפשרויות להפוך את המצבים המטרידים הללו מנטל לנכס.

גדר אינטראקטיבית

אזור התעשייה הישן בבת ים מתמצת את המסר. האזור עומד לפני שינוי ויהפוך על פי תוכנית בניין עיר חדשה שהעירייה מקדמת מ"אזור תעשייה ישן" ל"אזור עסקים חדש". נפח הבנייה יגדל בעשרות אלפי מטרים, המבנים הישנים ייהרסו ובמקומם יוקמו מגדלי משרדים - בכללם בניין עירייה חדש, מגורים ומסחר. הביאנלה זיהתה את הפוטנציאל החבוי במקום כפי שהוא כיום, מוזנח, מתיישן אך מושך ומרתק, ותבצע בו פעולות הסדרה וניקיון מהירים בשיתוף העירייה כדי לפתוח אותו לציבור.

אולי בעקבות כך יתרחש בו הנס של נמל תל אביב, שגם הוא במקורו נועד להיות פרויקט זמני, אבל כיום אין מי שיעז לגעת בו, כנראה. באזור התעשייה, שהילך קסם על משתתפים רבים בביאנלה, יוצגו בין השאר "72 שעות - פעולה עירונית", פרויקט המוגבל בזמן ובתקציב של קבוצת "חללית" לשינוי מיידי במרחב הציבורי, ו"היער הנודד" - חורשות עצים נטועים במיכלים מתכלים, של אד וול ויעל בר-מאור.

גדרות באתרי בנייה, מטרד נפוץ, הצית גם הוא את הדמיון ומאיים להפוך לקאלט. "גדר תריס" של נועה בירן ורועי טלמון הופכת גדר אטומה לגדר רואה ואינטראקטיבית. גדר "האיש העובד", פרויקט של מיה ברקאי, נהפכת לכרזת מחאה חברתית, וגם להצהרה אסתטית, כשעליה איקונות של איש עובד מרחבי העולם. העבודה "לנדסקייפ" של ליאורה לופיאן ויוחאי מטוס מאפשרת הצצה לנוף שמעבר לאתר הבנייה, המוצף באור פלורסצנטי עז.

אתרי בנייה כרוניים מושבתים הם חומר גלם בפני עצמם. בפרויקט "ארגז חול" הקימו שרון דנציג וססיליה ויטס פארק משחקים בבור נטוש ענק של אתר בנייה באזור הטיילת בעיר, ובפרויקט "סקיילייט" הציבו אבי לוי, יפתח פרידמן, יאשה גומן ואיל יונה שגב, מנורת ענק תלויה ומעליה אהיל ש"גודלו העצום הופך אותו למרחב זמני ולהתרחשות ציבורית". ואין לשכוח גם את פרויקט הפרפרים, הזדמנות בפני עצמה.

הביאנלה מסקרנת ומעלה שאלות פתוחות, שהתשובה להן תינתן ככל הנראה בעצם קיומן של הביאנלות הבאות והבאות אחריהן. האם הביאנלה תותיר עקבות בבת ים ותשנה הלכי רוח? האם תהפוך בעקבותיה דגם לערים אחרות, ומה יהיה ניתן ללמוד ממנה ומאפשרויותיה? האם תבטיח את קיומו בעתיד של כל מה שנעים ב"בנאליה השקטה" בבת ים ולא תשפוך את התינוק עם המים? האם ישתנו תוכניות בנייה הסותרות מכל וכל את תפישת העולם שהיא מנסה לקדם? האם אזור התעשייה יינצל מלהפוך לעוד "אזור עסקים" משוכפל? האם הציפיות שלנו לשינוי כאן ועכשיו אינן גבוהות מדי, בעיר שהבעיות שלה רחוקות מלהצטמצם לגדר מכוערת? האם התערוכה בסופו של דבר אינה עוד תערוכת מיצבים? האם הביאנלה היא באמת בת-ימית או עוד טרנד תל-אביבי?

"הביאנלה היא אחד התהליכים המרכזיים במערכת התכנון האסטרטגי בעיר", מסביר ארז פודמסקי שקד, סמנכ"ל עיריית בת ים לתכנון ואסטרטגיה, הרוח החיה בעירייה מאחורי הביאנלה. "השינוי שיצרה בא לביטוי בחשיבה העירונית בכל המערכות. אין מה להשוות בין התובנות העירוניות לפני הביאנלה ואחריה, בתפר שבין תוכן, פיסיות וחברה. התובנות מתבטאות בטיפול במרחב הציבורי שבו ישנו מרחב תמרון. בבנייה המצב מסובך בהרבה. לשנות תוכניות בניין עיר קיימות, לפי תפישות התכנון שאנחנו מאמינים בהן כיום, זה אומר להקפיא את הבנייה בבת ים למשך חמש שש שנים, וזה לא משהו שאני מוכן לעשות. הדילמה היא בין הרצוי לבין האפשרי. בתוכניות בנייה חדשות כבר אפשר לראות פיתוח סביבתי שונה לגמרי. אבל ישנם קשיים. מה שאני יכול להשיג בתוך העיר, קשה להגיע בוועדות התכנון החושבות עדיין בשטנצים".

האם הפרשה של ראש העירייה שלמה לחיאני לא פגעה במאמצים לשנות את הדימוי של בת ים? פודמסקי, המגדיר את תפקידו בעירייה כאחראי על ההתנהלות האסטרטגית בעיר "במישור המיתוגי והשיווקי", מאמין שלפרשה אין כל קשר לביאנלה. "האמונה שלי היא שתנודות כאלה יכולת לקרות כל הזמן", הוא אומר, "אבל משמעותו של מהלך אסטרטגי הוא שהביאנלה והערכים האמיתיים של בת ים לא יהיו תלויים בפרשות כאלה ואחרות".

מוריה וברניר מסבירות שבת ים לא מחכה שהביאנלה "תעשה טובה" לעיר באופן ישיר, "אלא היא לוקחת על עצמה לחקור את העירוניות, ולהעלות אותה לתודעה שלה עצמה". הן מנסות להבליט את תפישת העולם מאחורי הביאנלה ולא את ההיבט המיצבי-עיצובי-פוטוגני שלה. בביאנלה הן רואות אירוע שיא בלבד על פני רצף של פעילות מתמשכת הכוללת מפגשים עם גורמים בעירייה, שיתוף קהילתי, סדנאות בינלאומיות ועבודה עם סטודנטים בטכניון "שבת ים האפרורית התגלתה להם כעיר צבעונית". אין להן כל עניין למתג את העיר, "שזה דבר נלעג מתחום הפרסום", וגם לא ליזום פרויקטים שיקח שנים לממש, אלא "ליצור יחס חדש לסביבה".

לממש את ההבטחה

לקראת הביאנלה יתקיים ביום חמישי הבא בשעה 19:30 ברחבת מוזיאון "מובי" בבת ים, כנס בינלאומי בשיתוף הארגון היווני ECOWEEK המקדם מודעות לסוגיות אקולוגיות בין אדריכלים ומתכננים צעירים. הכנס, שידון בשאלה כיצד עיר יכולה לממש את ההבטחה לחיים טובים יותר, הוא חלק משיתוף פעולה של הביאנלה עם סדנת אקוויק המתקיימת בישראל בשבוע שבין 25 ל-29 באוגוסט בהשתתפות מנחים וסטודנטים מאירופה, ישראל, ארה"ב והרשות הפלסטינית, ועוסקת בשאלות של איכות סביבה במזרח התיכון. בכנס בבת ים יתארחו בין היתר האדריכלים מייקל סורקין מסיטי קולג' בניו יורק ועומאר יוסוף מאוניברסיטת אל קודס הפלסטינית במזרח ירושלים, ומייסד הארגון אליאס מסינאס. האירוע פתוח לציבור.