Publications

Walla

Sun, 19 Sep 2010 10:55:59 +0200

שמח בבת ים: הביאנלה השנייה לאדריכלות הנוף העירוני ופסטיבל בת ים ה-14 לתיאטרון רחוב מאחדים השנה כוחות ויתפזרו במקביל ברחבי העיר. שני האירועים יתקיימו זה לצד זה במהלך חול המועד סוכות (26-28 בספטמבר).

הביאנלה, שכותרתה היא "הזדמנות 2010", תעמוד השנה בסימן תהליכי הבנייה, השינוי והשיפוץ המתמשכים שעוברת בת ים בתקופה האחרונה. לדברי האוצרות, פרופ' יעל מוריה-קליין וסיגל ברניר, המטרה היא "להפוך את המצבים האלה מנטל להזדמנות" ולהכיר בהם כ"בעלי ערך בפני עצמם, ולא מצבים של המתנה ל'עתיד טוב יותר'".

45 תחנות יפוזרו ברחבי בת ים, בהן יציגו אדריכלים ואמנים מהארץ ומהעולם הצעות לשיפור אורח החיים בעיר. בין הפרויקטים המסקרנים יהיה ניתן למצוא הדרכה לתכנון מחדש (בעזרת אדריכל וחומרי גלם) של החצר המשותפת של בניין דירות תוך 72 שעות; פארק טמגוצ'י - מתקן שעשועים לילדים שהפעלתו מאפשרת התפלת מי ים; ופרויקט "Skylight" שבמסגרתו ייתלו גופי תאורה ענקיים על גבי המנופים שמוצבים באתרי הבנייה ברחבי העיר.

הפסטיבל לתיאטרון רחוב, שיתקיים לצד הביאנלה בניהולו האמנותי של של עתי צטרון, יציע השנה תשעה מופעים אורחים מרחבי העולם. בין השאר, תופיע להקת Décor Sonore (תפאורה צלילית) מצרפת שתהפוך את מלון מרקיור בטיילת לכלי נגינה ענק, כשעל קירותיו, עמודי התאורה ומעקי המתכת ינגנו חבריה קונצרט המלווה באקרובטיקה אווירית. הופעה מסקרנת נוספת תהיה של להקת Les Grooms (נערי השירות), גם היא מצרפת, ששמונת חבריה המוקיונים יובילו את הקהל למסע ברחבי עיר.

כמו כן, כבכל שנה, תתקיים תחרות מופעים מקוריים שהוכנו במיוחד עבור הפסטיבל, בה ייקחו חלק 15 קבוצות תיאטרון רחוב מרחבי הארץ. בנוסף, תמוקם בפסטיבל במה מיוחדת למוזיקה ניסיונית כמחווה למנצח יוסי מר חיים ובניהולו האמנותי של אורי דרומר.

הביאנלה השנייה בבת ים לאדריכלות הנוף: עיר ההזדמנויות האפשריות אתרי בנייה מוקפים בגדרות פח, מגרשים זנוחים, מפגעי רעש ומתחמים נטושים - הביאנלה הקרובה בבת ים תנסה להפוך את מצבי הביניים המטרידים הללו מנטל לנכס

Thu, 22 Jul 2010 16:16:53 +0300

הזדמנות שנייה לגלות את ההזדמנויות הפזורות ברחבי העיר בת ים ובדרך כלל מקוטלגות כמטרדים ומפגעים - תעניק הביאנלה השנייה לאדריכלות הנוף "פעולה עירונית" שתתקיים בסוכות בעיר תחת הכותרת "הזדמנות". הזדמנות, או בשמה באנגלית "טיימינג", עיתוי, היא המשכה של הביאנלה הראשונה "אירוח" שהתקיימה בבת ים לפני כשנתיים והצביעה עליה כעל מעבדה אידיאלית לרעיונות אורבניים, חברתיים ואקולוגיים יצירתיים, דווקא בשל מה שנחשב לחסרונותיה - צפיפות המגורים, הרכב האוכלוסייה ו"הבנאליה השקטה של העיר, שדווקא משום שאין בה משהו אקסקלוסיבי היא יוצרת נעימות", כדבריהן אז של האוצרות, אדריכליות הנוף יעל מוריה ותמר דראל פוספלד, וחוקרת התרבות סיגל ברניר.
מוריה ובר ניר הן האוצרות של הביאנלה השנייה שתיפתח ב-25 בספטמבר, ובה ישתתפו אדריכלים, מעצבים, אמנים, אנשי חינוך וחברה מישראל ומחו"ל. בשיתוף העירייה והתושבים הם "יממשו רעיונות לשיפור איכות החיים בעיר והרחבת האפשרויות שהיא מציעה". הביאנלה התרחבה והיא תכלול 41 עבודות ופעילויות בהשוואה לכ-20 בביאנלה הקודמת. אתרי התערוכה ממוקמים במרכז העיר באזור שבין הרחובות יוספטל, קוממיות, ניסנבוים לבין הים. התערוכה מתמקדת ב"הווה" העירוני, וממוקמת "במתח שבין הזמני לבין הקבוע, בין המתוכנן והנחווה", דברי האוצרות. בעיקרה היא מתבססת על פרויקטים ציבוריים המתוכננים או מוקמים בעיר, ומצביעה על אופציות למימוש הפוטנציאל החבוי בהם.
התכנון העירוני מכוון לזמן עתיד, אומרות מוריה ובר ניר. תהליכים של שינוי, בנייה, שיפוץ, נמשכים לאורך זמן ומהווים בדרך כלל נטל על החיים בעיר. אבל מי שהתכנון מיועד לו חי בינתיים במצב של "עוד מעט", של אתרי בנייה מוקפים בגדרות פח כעורות, מגרשים זנוחים, מפגעי רעש, מתחמים נטושים למחצה לפני תכנון מחדש וכך הלאה. "אנחנו חשבנו שארכיטקטורה לזמן קצר יכולה לזהות בכך הצעה לפעולה עירונית", אומרות האוצרות. הפרויקטים בביאנלה יתלוו לפרויקטים העירוניים ויממשו אפשרויות להפוך את המצבים המטרידים הללו מנטל לנכס.
גדר אינטראקטיבית
אזור התעשייה הישן בבת ים מתמצת את המסר. האזור עומד לפני שינוי ויהפוך על פי תוכנית בניין עיר חדשה שהעירייה מקדמת מ"אזור תעשייה ישן" ל"אזור עסקים חדש". נפח הבנייה יגדל בעשרות אלפי מטרים, המבנים הישנים ייהרסו ובמקומם יוקמו מגדלי משרדים - בכללם בניין עירייה חדש, מגורים ומסחר. הביאנלה זיהתה את הפוטנציאל החבוי במקום כפי שהוא כיום, מוזנח, מתיישן אך מושך ומרתק, ותבצע בו פעולות הסדרה וניקיון מהירים בשיתוף העירייה כדי לפתוח אותו לציבור.
אולי בעקבות כך יתרחש בו הנס של נמל תל אביב, שגם הוא במקורו נועד להיות פרויקט זמני, אבל כיום אין מי שיעז לגעת בו, כנראה. באזור התעשייה, שהילך קסם על משתתפים רבים בביאנלה, יוצגו בין השאר "72 שעות - פעולה עירונית", פרויקט המוגבל בזמן ובתקציב של קבוצת "חללית" לשינוי מיידי במרחב הציבורי, ו"היער הנודד" - חורשות עצים נטועים במיכלים מתכלים, של אד וול ויעל בר-מאור.

גדרות באתרי בנייה, מטרד נפוץ, הצית גם הוא את הדמיון ומאיים להפוך לקאלט. "גדר תריס" של נועה בירן ורועי טלמון הופכת גדר אטומה לגדר רואה ואינטראקטיבית. גדר "האיש העובד", פרויקט של מיה ברקאי, נהפכת לכרזת מחאה חברתית, וגם להצהרה אסתטית, כשעליה איקונות של איש עובד מרחבי העולם. העבודה "לנדסקייפ" של ליאורה לופיאן ויוחאי מטוס מאפשרת הצצה לנוף שמעבר לאתר הבנייה, המוצף באור פלורסצנטי עז.
אתרי בנייה כרוניים מושבתים הם חומר גלם בפני עצמם. בפרויקט "ארגז חול" הקימו שרון דנציג וססיליה ויטס פארק משחקים בבור נטוש ענק של אתר בנייה באזור הטיילת בעיר, ובפרויקט "סקיילייט" הציבו אבי לוי, יפתח פרידמן, יאשה גומן ואיל יונה שגב, מנורת ענק תלויה ומעליה אהיל ש"גודלו העצום הופך אותו למרחב זמני ולהתרחשות ציבורית". ואין לשכוח גם את פרויקט הפרפרים, הזדמנות בפני עצמה.
הביאנלה מסקרנת ומעלה שאלות פתוחות, שהתשובה להן תינתן ככל הנראה בעצם קיומן של הביאנלות הבאות והבאות אחריהן. האם הביאנלה תותיר עקבות בבת ים ותשנה הלכי רוח? האם תהפוך בעקבותיה דגם לערים אחרות, ומה יהיה ניתן ללמוד ממנה ומאפשרויותיה? האם תבטיח את קיומו בעתיד של כל מה שנעים ב"בנאליה השקטה" בבת ים ולא תשפוך את התינוק עם המים? האם ישתנו תוכניות בנייה הסותרות מכל וכל את תפישת העולם שהיא מנסה לקדם? האם אזור התעשייה יינצל מלהפוך לעוד "אזור עסקים" משוכפל? האם הציפיות שלנו לשינוי כאן ועכשיו אינן גבוהות מדי, בעיר שהבעיות שלה רחוקות מלהצטמצם לגדר מכוערת? האם התערוכה בסופו של דבר אינה עוד תערוכת מיצבים? האם הביאנלה היא באמת בת-ימית או עוד טרנד תל-אביבי?
"הביאנלה היא אחד התהליכים המרכזיים במערכת התכנון האסטרטגי בעיר", מסביר ארז פודמסקי שקד, סמנכ"ל עיריית בת ים לתכנון ואסטרטגיה, הרוח החיה בעירייה מאחורי הביאנלה. "השינוי שיצרה בא לביטוי בחשיבה העירונית בכל המערכות. אין מה להשוות בין התובנות העירוניות לפני הביאנלה ואחריה, בתפר שבין תוכן, פיסיות וחברה. התובנות מתבטאות בטיפול במרחב הציבורי שבו ישנו מרחב תמרון. בבנייה המצב מסובך בהרבה. לשנות תוכניות בניין עיר קיימות, לפי תפישות התכנון שאנחנו מאמינים בהן כיום, זה אומר להקפיא את הבנייה בבת ים למשך חמש שש שנים, וזה לא משהו שאני מוכן לעשות. הדילמה היא בין הרצוי לבין האפשרי. בתוכניות בנייה חדשות כבר אפשר לראות פיתוח סביבתי שונה לגמרי. אבל ישנם קשיים. מה שאני יכול להשיג בתוך העיר, קשה להגיע בוועדות התכנון החושבות עדיין בשטנצים".
האם הפרשה של ראש העירייה שלמה לחיאני לא פגעה במאמצים לשנות את הדימוי של בת ים? פודמסקי, המגדיר את תפקידו בעירייה כאחראי על ההתנהלות האסטרטגית בעיר "במישור המיתוגי והשיווקי", מאמין שלפרשה אין כל קשר לביאנלה. "האמונה שלי היא שתנודות כאלה יכולת לקרות כל הזמן", הוא אומר, "אבל משמעותו של מהלך אסטרטגי הוא שהביאנלה והערכים האמיתיים של בת ים לא יהיו תלויים בפרשות כאלה ואחרות".
מוריה וברניר מסבירות שבת ים לא מחכה שהביאנלה "תעשה טובה" לעיר באופן ישיר, "אלא היא לוקחת על עצמה לחקור את העירוניות, ולהעלות אותה לתודעה שלה עצמה". הן מנסות להבליט את תפישת העולם מאחורי הביאנלה ולא את ההיבט המיצבי-עיצובי-פוטוגני שלה. בביאנלה הן רואות אירוע שיא בלבד על פני רצף של פעילות מתמשכת הכוללת מפגשים עם גורמים בעירייה, שיתוף קהילתי, סדנאות בינלאומיות ועבודה עם סטודנטים בטכניון "שבת ים האפרורית התגלתה להם כעיר צבעונית". אין להן כל עניין למתג את העיר, "שזה דבר נלעג מתחום הפרסום", וגם לא ליזום פרויקטים שיקח שנים לממש, אלא "ליצור יחס חדש לסביבה".

לממש את ההבטחה

לקראת הביאנלה יתקיים ביום חמישי הבא בשעה 19:30 ברחבת מוזיאון "מובי" בבת ים, כנס בינלאומי בשיתוף הארגון היווני ECOWEEK המקדם מודעות לסוגיות אקולוגיות בין אדריכלים ומתכננים צעירים. הכנס, שידון בשאלה כיצד עיר יכולה לממש את ההבטחה לחיים טובים יותר, הוא חלק משיתוף פעולה של הביאנלה עם סדנת אקוויק המתקיימת בישראל בשבוע שבין 25 ל-29 באוגוסט בהשתתפות מנחים וסטודנטים מאירופה, ישראל, ארה"ב והרשות הפלסטינית, ועוסקת בשאלות של איכות סביבה במזרח התיכון. בכנס בבת ים יתארחו בין היתר האדריכלים מייקל סורקין מסיטי קולג' בניו יורק ועומאר יוסוף מאוניברסיטת אל קודס הפלסטינית במזרח ירושלים, ומייסד הארגון אליאס מסינאס. האירוע פתוח לציבור.

Lessons in DIY Design - By Daniel Klein

Mon, 13 Jul 2009 14:14:28 +0300

I first heard about Yona3 from my neighbor Miry who popped into their studio out of curiosity when walking around our area of Tel Aviv several months ago. I staked out the place myself a while ago too, but did not decide to go inside and introduce myself until this week. The studio is a small loft space at 1 Ahuzat Bait Street, at street-level in the shadow of the neighborhood’s landmark Shalom Tower.
Walking through the already open door, I was greeted by Ayal Segev and Yasha Goman, who were sitting with their Macintosh computers at the work table they built using two carpenters’ saw-horses and a large slab of translucent corrugated pvc.  I told them I was interested in whatever it is they do, because at this point I wasn’t exactly sure. I just knew I loved the way they had set up their studio, for which they intentionally chose a location on the street because they like having walk-in visitors. Turns out they are a team of three architects who recently graduated from the program at Bezalel and had also each studied abroad in different locations. They decided together to skip the three-year internship that is customary for architecture grads in Israel because they wanted to break away from the established building and design methods here.
They were able to win a bid for a contract to design a development of 13 semi-detached homes in Hod Hasharon as their first major project, which they are currently working on alongside a few other endeavors. Their design philosophy encompasses the entire process of creating a space, especially finding inexpensive materials and configuring them for easy assembly. “We refuse to allow building companies and contractors to constrain our creativity and eat up project budgets”, they explained. And they went on to demonstrate these ideas via a tour of their own work space. Using some old materials and simple raw elements, they were able to renovate the space on their own, and only needed to hire a handyman to help out with some of the carpentry.
The studio was previously a restaurant, with all the conventional types of covering and fixtures you see in most homes and commercial spaces—a sheet rock facade on certain walls, drop ceilings, tile floors. The guys wanted a rough-and-ready aesthetic, or as they put it, “we wanted to reset the space to its original state”. They stripped out any non-functional elements leaving a concrete floor, exposed wires, and bare walls. The light fixtures that went with the drop ceilings are now hanging from wires, and the ladder they use to reach the top shelves of their industrial steel bookcases gives the place a playful “under construction” feel.
 

 
Most of the furniture in the studio was built from scratch to fit into specific places. Iron railings with steel cables strung through them, like you would see in many upscale modern spaces, were built for a fraction of the cost you would pay a contractor. Floor lamps, sometimes used outside for parties, were very simply constructed from existing light fixtures, rigged plastic sheeting, and a few screws and bolts.
  
Upstairs, Igor Shevchenko was working on a topographic model, which the team is using for their entry in a competition to design a new city hall for Eilat. We looked at another design element they built from scratch, a long aluminum shelf anchored into the wall for their kitchen area. There’s also an old refrigerator (one of those cool 1950’s ones with rounded corners) that they rescued and painted gray—it fits in beautifully.

I asked if they take smaller projects for everyday consumers, and these guys are ready for anything. Custom furniture, additions and renovations, they can do it all. Take a look at these pictures of a rooftop kitchen and laundry room that was built for a friend. Again, they used simple materials like wood and aluminum cut to size and then assembled onsite. Ayal explained that they did not want to use any paint for this structure because it is very close to beach, and the salinity in the air would corrode the paint. I’m really impressed by how simple this setup is, but it still has character and looks comfortable.

To see more projects by Yona3, check out their website or drop by the studio sometime!

Black&White

Fri, 2 Jan 2009 08:36:34 +0200

Consider for a moment, if you will, 2009 in black and white. Minimalist in essence, this dress code was part of a conceptual experiment, this experiment went on for the entire Sylvester.
our studio was transformed from a working space to a setting for the scene. no colored individuals were allowed inside. the result, well, if you were suppose to know, you would have been there.

Right2Left

Sat, 22 Mar 2008 09:59:06 +0200

A visual trick made to discover the thin difference between the left side to the right side of ourselves.